עדכונים אחרונים
עקבו אחרי...
אלו סנקציות ניתן להטיל על מי שמסרב ליתן או לקבל גט?
על-פי דיני ישראל הגירושין אינם מבוצעים על-ידי פסק-דין של בית-משפט או בית-דין, אלא על-ידי הצדדים עצמם ותפקידו של בית-הדין הוא רק לפקח על הגט.
בהתאם לדין תורה, ניתן לכפות מתן גט רק כשהתקיימו התנאים והעילות שנקבעו במקורות ההלכה. כפיית גט שלא לפי כללים אלה תוצאתה – 'גט מעושה', שמשמעותו חוסר נפקות ובטלות הגט.
במקרה שאין הסכמה בין הצדדים בית-הדין פוסק, אם על הצדדים להתגרש. כאשר מוגשת תביעה לבית-הדין בעניין גירושין, הרי לפניו למעשה ארבע אפשרויות: אפשרות אחת – לדחות את התביעה; אפשרות שנייה – לא לחייב את בני-הזוג או אחד מהם בגירושין אלא לקבוע שהצדדים צריכים להתגרש או שמצווה עליהם להתגרש; אפשרות שלישית – לפסוק שהבעל או האשה מחויבים ליתן או לקבל את הגט ואפשרות אחרונה – לכפות בעל ליתן גט פיטורין לאשתו או לכפות אשה לקבל גט פיטורין מאישה, לפי סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג - 1953.
כמה נוסחאות הן בפסיקת גירושין. ואלו הן, מן הכבדה לקלה: כפיית גט; חיוב בגט; קביעה כי על בני-הזוג להתגרש או כי מצווה עליהם להתגרש.
סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים מאפשר כפייתו של גט באמצעות הטלת מאסר. חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק") צירף למאסר סנקציות נוספות שבית-דין רבני מוסמך להטיל על סרבני-גט ב"צו הגבלה" גם כאשר פסק הדין, שניתן על ידי בית הדין הרבני, לא נוקט לשון של "כפייה" אלא אף במקרים של "חובה" או "מצווה" ליתן או לקבל גט. סנקציות אלו מנויות בסעיף 2 לחוק, וביניהן ניתן לפגוע בזכויות אלו: הזכות לצאת מן הארץ, הזכות לקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הזכות לעסוק במקצוע המוסדר על-פי דין, ועוד ועוד.