עדכונים אחרונים
עקבו אחרי...
הסכם גירושין מול נושה מעקל - מי גובר?
בעל מעביר לאשתו, במסגרת הסכם גירושין, מחצית מהזכויות בדירת המגורים המשותפת שלהם ללא כל תמורה. האשה אינה פועלת לרישום זכויותיה בלשכת רישום המקרקעין בהתאם להסכם הגירושין במשך שנים רבות. לימים, הבעל מסתבך בחובות, נקלע להליכי פשיטת רגל והאשה מגלה, כי נושיו הטילו עיקולים על מחצית מזכויותיו בדירה. למי שייכות זכויות אלו? האם זכויות אלו שייכות לאשה מכח הסכם הגירושין או לנושים מכח העיקול שהטילו?
הכלל הוא, כי הסכם המבריח נכסים מנושים נגוע בחוסר תום-לב כלפי הנושים, ואף ניתן לבטל הסכם שכזה על פי פקודת פשיטת הרגל. ברם, יש להדגיש, כי לא כל הסכם המבריח נכסים מנושים הוא בהכרח הסכם למראית עין. למשל, אם אדם מבקש להתגרש מאשתו ולשם השגת הגירושין הוא מתחייב להעביר לה זכויות בנכסיו, והוא ממהר לעשות כן בטרם ישיגו אותו נושיו – אין מדובר בהכרח בהסכם למראית עין. אם העברת הזכויות היא אמיתית והנושים לא יכולים לבטלה על פי פקודת פשיטת הרגל, לא תעמוד לנושים הטענה של הסכם למראית עין.
בתי המשפט, יש להדגיש, בוחנים טענות של הברחת נכסים, באמות מידה מחמירות ולא בנקל יגיע בית המשפט למסקנה, כי מדובר בהסכם שכל תכליתו הוא לרמות נושים. אשה שבעלה התחייב לה בהסכם הגירושין, כי הוא מעביר לה זכויות, והגירושין הינם אמיתיים ולא למראית עין, עשויה לגבור על נושים שהטילו עיקול לאחר עריכתו של הסכם הגירושין. הסכם הגירושין מקנה לאשה "זכויות שביושר". האשה יכולה לגבור על נושיו של הבעל על אף שלא השלימה את העברת הזכויות בדירה על שמה שנים רבות ועל אף שלא רשמה הערת אזהרה לטובתה על חלקו של הבעל בדירה. במקרה דומה שהובא בפני בית המשפט, דווקא העובדה, כי האשה לא השלימה את העברת הזכויות בדירה על שמה בדירה הביאה, בין היתר, את בית המשפט למסקנה, כי מדובר בהסכם אמיתי שלא נועד להבריח נושים. שכן לו האשה הייתה מעוניינת להבריח את הדירה מנושיו של הבעל, סביר היה להניח שלא הייתה מתמהמהת כל כך הרבה זמן ופועלת במהירות להעברת זכויותיו של הבעל בדירה על שמה. ואולם, יש להדגיש, כי מסקנה זו של בית המשפט הייתה על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה שהובא לפניו, ומומלץ שלא להתמהמה כלל ולפעול בהקדם האפשרי להשלמת העברת הזכויות ולכל הפחות לפעול בהקדם לרישום הערת אזהרה על החלק המועבר בדירת המגורים.