עדכונים אחרונים
עקבו אחרי...
מהו ניהול משא ומתן בחוסר תום לב?
תופעה שכיחה במקומותינו שצדדים להסכם מכר דירה או הסכם שכירות מנהלים משא ומתן מקביל עם צדדים אחרים. זאת, על מנת להבטיח תנאים טובים יותר לעסקה ההולכת ומתגבשת. לעיתים, הדבר עלול להיות בעוכריו של הצד המנהל משא ומתן מקביל.
ניהול משא ומתן עם צדדים נוספים במקביל יכול להיחשב כהפרת חובת הגילוי וחובת תום הלב החלות על צדדים בניהול משא ומתן. במסגרת חובת תום הלב במשא ומתן, הקבועה בסעיף 12 לחוק החוזים, החילה פסיקת בית המשפט את החובה להודיע לצד שכנגד על ניהול משא ומתן עם צדדים נוספים. חובה זו נבחנת גם לאור השלב של המשא ומתן שבו מצויים הצדדים. ככל ששלב המשא ומתן הוא מתקדם יותר – כך חובת הגילוי על ניהול משא ומתן מקביל תהיה גדולה יותר. הטעם לכך הוא פשוט – למנוע הטעיית צד להסכם לחשוב, כי לפניו עסקה בטוחה, כי כל ההסכמות לגביה כבר גובשו, וכי כל שנותר לעשות הוא לנסח ולחתום על הסכם.
הפסיקה הגדירה את דרישת תום הלב כהתנהגות הוגנת המתחשבת בציפיותיו הסבירות של הצד השני, הן בעת ניהול המשא ומתן לקראת כריתת חוזה והן לאחריו. אין משמעות הדבר, כי על הצדדים לדאוג לאינטרסים של זולתם קודם לאינטרסים שלהם. ברם, ההנחה היא שכל צד דואג לאינטרס שלו עצמו, אך עושה זאת באופן הוגן גם כלפי זולתו.
גם באשר לפרישה ממשא ומתן, פסיקת בתי המשפט קבעה, כי הדבר צריך להיעשות בתום לב. פרישה ממשא ומתן שאינה מונחית משיקולים ענייניים, הנובעים ממהות העסקה, מהתפתחות המשא ומתן ועמדות הצדדים לו, תראה כחשודה בחוסר תום לב. על מנת לברר האם נעשתה ההסתלקות בחוסר תום לב, יש צורך לברר את כלל נסיבות העניין, ובפרט לבחון לאיזה שלב הגיע המשא ומתן בין הצדדים. ככל שהצדדים קרובים יותר לחתימת החוזה המחייב, מצפים מהם להציג סיבה ברורה יותר להצדקת הפרישה מניהול המשא ומתן.
אין בכתבה זו כדי להוות חוות דעת משפטית, ואין בה כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי מקצועי ע"י עו"ד הבקיא בנושא, ואין בכך כדי להוות המלצה לעשיית פעולה משפטית או הימנעות מעשייתה.